שאלות של אב צעיר » לא התפכחתי

לא התפכחתי

25 06 2009

אני אוהב את השיר הזה:

 

כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג

בַּעֲלֵי חֲלוֹמוֹת אָנוּ, אַל-נָא תַּשְׁלֶה
נַפְשְׁךָ, שֶׁאַתָּה מְפֻכָּח וּמַחְמִּיר
.
הָאָבִיב הָאַכְזָר עַד גרוׂנך יַעֲלֶה
וְיִשְׁטֹף חֲזוֹנְךָ וְיָמִיר
.

וְתָקִיץ וְתִרְאֶה הַחֲלוֹם שֶנִּקְטַל,
וְמִפְלַט תְּבַקֵּשׁ בְּצִנָּה וּדְמָמָה.
אַךְ הַבֹּקֶר יַכֶּךָ בְּאוֹר וּבְטַל
וְיִתְלֶה בֵּין רִיסֶיךָ דִּמְעָה
.

עוֹלָמְךָ הַצָּלוּל יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים
עֵת יִגַּע בְּלִיבּוֹ שֶׁל עוֹלַם מְאֻבָּן -
כִּי אָבִיךָ הִלְבִּישׁ אוֹתְךָ כֻּתֹנֶת פַּסִּים,
יַקְרִיבוּךָ אַחֶיךָ קֹרְבָּן.

 

היזכרו בשיר הזה בפעם הבאה שמישהו מנסה לומר לכם שהוא “התפכח” (בין השאר מוקדש לקורא ארי שביט…).

אני לא אוהב את המונח הזה, “התפכחות”, בהקשר פוליטי/רעיוני, כי הוא מותיר את האדם שעומד מולך ללא מענה:

“רחמנות עליך, אחי היושב בחושך, אשר טחו עיניו מראות את המציאות נכוחה. מי יתן וייפתחו עיניך” (וזה יקרה עכשיו או אחר כך! אל חשש!) מוסיף ומדגיש, “ותזכה לראות מן הברכה שנחה עלי, תודה לאל יִשְתַּבָּחשְמּוֹ - ראיית עולמי הצלולה, שכלי המחודד כאיזמל המנתחים הזה, חוש הריח שעומד להגן עלי יומם וליל מפני תמימות כגון זו שלך”.

 

לאה גולברג עושה ממך קציצות, אח שלי.

 

* * *

קצת פרסום חינם

אחרי שקיטרתי לכם לא פעם על שבוע הספר, ואפילו לא הצלחתי להגיע לירושלים או לתל אביב ליריד ספרים אמיתי ומרגש,

אני עכשיו רוצה להגיד לכם איזה חוויה נהדרת היתה לי אצל איתמר.

Itamar Levi BookStore

 

איתמר לוי הוא שרוט אמיתי של ספרים, ואין הרבה דברים יותר חיוביים מזה שאני יכול להגיד על מישהו כמחמאה. הוא הפך את אהבתו לספרים למקצוע, תחביב, התנדבות, ועסק עצמאי.

אני זוכר כמה פעמים ששמעתי את הפינה שלו בתכנית של ירון אנוש, ותמיד הייתי נפעם מהידע העצום שהוא מחזיק על ספרים ישראליים ובכלל - כמו קסם זה היה!

היה מתקשר אדם ושואל את איתמר אם יצא לו להיתקל בספר ילדים שיצא בתרגום מצ’כית לפני 60 שנה. האיש לא זוכר שם מחבר, או את שם הספר, רק במעורפל את העלילה, ואיתמר שולה - בשידור חי - מנבכי זכרונו האדיר איך נראית העטיפה, ואז את שם הספר ומבטיח לחפש ובדרך כלל גם מוצא. הודיני של עולם הביבליוגרפיה!

מכל מקום, הקפצתי את אחותי לזכרון יעקב, במקרה, והצצתי בחנות שלו, להפתעתי ראיתי שלט “כל ספר בחנות בעשרה שקלים”. בהתחלה נלחצתי, כי חשבתי שאולי הוא במכירת חיסול, אבל התקשרתי אחרי שבוע והמבצע עדיין בתוקף, והמלאי מתחדש כל כמה זמן. נסעתי במיוחד - הנה עוד יתרון שעברתי לחיפה!

יצאתי עם 2 ספרי ילדים (”עיזה פזיזה” של לוין קיפניס , “בואו עננים” של לאה גולדברג), ו- 9 ספרי קריאה למבוגרים, ביניהם כרך עב כרס של כל כתבי מנדל מוכר ספרים, “ספר החג והמועד” שהיה פעם בכל בית של חילונים שרוצים להתחבר ולדעת, פעמיים עמוס עוז, 1 יורם קניוק, 2 קוטג’ ועוד…

המבצע עדיין בתוקף, מי שיכול לעבור שם בזכרון - מצפה לו חוויה נפלאה. אני מקווה שאיתמר יישאר שם עוד שנים רבות וימכור ספרים שאנשים שכחו. מי שמעוניין, יש לו מעין בולטין אלקטרוני חמוד ומעניין - להרשמה לחצו כאן.


פעולות

מידע על הקטע



תגובה אחת על הקטע ”לא התפכחתי“

29 06 2009
רוני(08:14:51) :


ביחס לסכנת ה”התפקחות” אולי כדאי לחשוב על כך שבספרות הפסיכולוגית אחד התפקידים המובהקים המיוחסים לאבות הוא תפקידם של אבות כ”מייצגים את המציאות”. מעניין מי היה האבא של ארי שביט.
רוני

השאר תגובה

באפשרותך להשתמש בתגים אלה :

<font color=""> <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>


:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: